האור האחרון באגם

במרכז הציור מתגלה אגם שקט, המשמש כמראה טבעית לשמיים דרמטיים בצבעי כתום, אדום וסגול. העצים שמקיפים את המים מצוירים בקווים חדים וחיים, חלקם חשופים וחלקם ירוקים, והם משרטטים גבול בין אדמה לאור. ההשתקפות הכפולה באגם יוצרת תחושת עומק שמכפילה את הדרמה של השקיעה, כאילו השמיים עצמם מתפזרים לשניים. זהו ציור שמזמין את הצופה להיסחף לתוך רגע של רוגע והתרגשות גם יחד, שבו השקט של המים והסערה של הצבעים מתקיימים בהרמוניה