על ערמומיותו של השועל נכתבו מאות משלים
בכל משל השועל מוצא את עצמו מתחנף, מעגל פינות
מתחסד והכל למען טובתו האישית.
אנחנו בטח מכירים גם אנשים כאלו שלקחו את תכונותיו של השועל ואימצו לחיכם.
המשל על השועל והעורב מספר על שועל שראה עורב עומד על עץ ובפיו חתיכת גבינה עסיסית, חמד השועל בגבינה וניסה לחשוב כיצד יזכה לקבל אותה
וכך עלה בראשו הרעיון
אחמיא לעורב על יופיו ועל קולו הערב ואף אבקש ממנו לשיר לי מעט שירי עורבים. וכשיתחיל לשיר מבלי משים תיפול הגבינה מפיו
וכך היה איך שפצח העורב את פיו להתחיל בסולו מרגש
נפלה חתיכת הגבינה היישר לפיו של השועל המחוייך.
כנראה שזה היה העורב האחרון שנפל בפח של השועל אחרי שהשמועה עברה בממלכת העורבים.
אבל את השועל זה כבר לא עניין הוא כבר המשיך למשל אחר.
את מוסר ההשכל כל אחד יבין בדרכו
מי השועל בחיינו? והאם לפעמים זה אנו בעצמנו?
זה בסדר להיות ראש לשועלים אבל בתנאי שאין לך ברירה אחרת.