הרחוב המרוקאי שבתמונה שופע חיים ואופי, אך נשאר עדין ומרומז. קשת האבן במרכז מובילה לעומק הסמטה, שם עוברי אורח משתקפים באור רך כאילו הציור עוצר רגע מהלך שגרתי.
הבתים בגוני אדמה, ורדרד וחמרה. הגגות האדמדמים והמרפסות הקטנות יוצרים יחד תחושה של מקום מוכר ומסקרן. הדמויות אינן מדויקות, אך הן חיות. תנועה מתמשכת של שוק ושל עיר שעדיין פועמת בקצב שלה.
הצבעים נמהלים זה בזה כמו זיכרון. מים, אור וצל מתמזגים בקווים חופשיים ומעודנים. זו לא רק תמונת רחוב, אלא הזמנה להרגיש רגע שקט מתוך חיים מלאים.
